קיטוזיס

בפרק זה נדבר על תאוריה אבולוציונית מעניינת, על אופי התזונה הקדום.
בעבר הרחוק שלאחר תקופת הקרח, התהלכו ביננו חיות עצומות (כמו הממותות), שעונות לשם
Megafauna
בערך באותה התקופה, התחילו בני האדם לצוד ולאכול בשר.
סוברים כי האבולוציה האנושית דחפה אנשים לעיכול יעיל במיוחד של שומן, ששונה מאוד מיונקים טורפים אחרים.
ולראיה, בני אדם הניזונים מדיאטה עשירה בחלבון אך ענייה בשומן - לא שורדים.
מצב קליני הנקרא
Rabbit poisoning
על שם בשר הארנב שהוא לרוב רזה.
נדבר על ראיות סביבתיות וביולוגיות, ונדון בהבדל בין "ציד" ולבין ציד שומן

לפני הרבה הרבה (הרבה) שנים, חי לו חידק שידע להפיק אנרגיה מחמצן - והחידק הזה מצא את עצמו כחלק מכמעט כל תא אצלנו בגוף.
שמו בישראל "מיטוכונדריה" והוא פועל באנלוגיה לתנור, מקבל חומרי בעירה וחמצן - ומוציא אנרגיה.
אבל מה הקשר בין המיטוכונדריה לבין תזונה וסכרת ?
כמו שבתנור יש טרמוסטט, שמכבה אותו כאשר גם מדי - כך המיטוכונדריה יודעת לבקר את עצמה על ידי וויסות הרגישות לאינסולין.
כשיש יותר מדי חומרי בעירה (גלוקוז למשל) בתא, המיטוכונדריה מאבדת רגישות לאינסולין, והסוכר נשאר בדם ולא נכנס לתאים.
התוצאה של התהליך הזה - הוא סכרת.
בפרק נדבר על הקשר בין תזונה, משק הסוכר והמיטוכונדריה.
כמו כן נדבר על וויסות שומן ועל הקשר לתזונה קטוגנית

בפרק זה אירחנו את רותי פינק, דיאטנית קלינית ומומחית בטיפול באכילה רגשית וצום לסירוגין.
דיברנו על הפרקטיקה של הטמעת צום לסירוגין ועל ההבדלים בין גברים ונשים בהתמודדות.
דיברנו על הפרוטוקולים השונים לצומות ועל ההשפעה בהתמודדות עם ירידה במשקל ובמחלות כרוניות נוספות.

התזונה שלנו השתנתה המון בתקופה המודרנית - אך השינוי הדרמתי ביותר ב150 שנים האחרונות הוא ללא ספק שמני זרעים.
כיום אנחנו מטגנים בשמן קנולה, מקפיצים בשמן חמניות וצורכים שמן שומשום וכותנה באופן תדיר.
כל השמנים הללו דורשים לחץ הידראולי, מכונות ותהליכים כימיים שלא היו זמינים עד ממש לא מזמן.
ומהצד השני, השמנים הללו זולים בהרבה אל מול שמנים מפירות (כמו זיתים או קוקוס) או שמנים מהחיץ
בפרק נדבר על ההבדלים הפזיולוגים בעיכול השמנים, ועל ההשפעה של עודף אומגה 6 מחומצן והשלכתו על הגוף.

מהי רגישות למזון ? וכיצד היא באה לידי ביטוי ?
תהיתם פעם למה אנחנו כולנו מכירים מישהו שאלרגי לבוטנים, שומשום, או אגוזים - אבל לא מכירים מישהו שאלרגי לבשר ?
אלרגיה היא תגובה קיצונית של מערכת החיסון, אבל בדרך כלל רגישות למזון מתבטאת בתגובה עדינה של מערכת החיסון ובדלקתיות כרונית.
בפרק זה נדבר על תפקיד המעי בהתגוננות בפני דלקת, וכיצד התזונה משפיעה על היקף הדלקת בגוףץ

ספורט ותזונה הם נושאים שקשורים זה לזה בצורה אדוקה ביותר.
כולנו שמענו שאצני מרתון נוהגים להעמיס פחמימות יום לפני ריצה ארוכה, ושמרימי משקולות נוהגים לשתות שייק חלבון מיד אחרי אימון.
אבל מה המדע אומר ?
מסתבר שלא חסרים ספורטאים קטוגנים, שלא אוכלים פחמימות, ואפילו צמים.
יחד עם זאת, נראה כי יש הבדל בין סוג הפעילות לתזונה המתאימה לה.
בפעילות אנאירובית, צום ותזונה קטוגנית לא מפריעים ואף משפרים עקב עליה ב
human growth hormone
לעומת זאת, בפעילות אירובית - יש מחקרים המצביעים על תופעות שליליות כמו עליית דופק אצל ספורטאים שניזונים תזונה קטוגנית מלאה.
נדבר גם על האנלוגיה בין ריצת מרתון לצום ארוך, המחסור במלחים, התדלדלות מאגרי הגליקוגן בכבד ועוד.

בפרק זה נדבר על ה"כולסטרול הטוב" וה"כולסטרול הרע" - מי הם ? מה הם
מסתבר שהעולם לא דיכוטומי כמו בסרטים מצוירים, ואין טובים ורעים - הכל יותר מורכב.
נדבר על התפקיד של
HDL & LDL
במה הם נבדלים, ואיך מודדים אותם.
וכמוכן, איך סוג התזונה משפיעה על ההתפלגות שלהם בגוף.

מסתבר שאנחנו די שמנים כבעל חיים. שימפנזה, שהיא הקרוב משפחה הכי קרוב אלינו מכיל 5% שומן בעוד גבר בריא ממוצע הוא 20% שומן, ואישה 30%.
מהצד השני, התפתח מיתוס שאדם שמן הוא אדם חולה, ואדם רזה הוא אדם בריא.
בעוד זה לחלוטין נכון שאנחנו במגפה של עודף משקל, חשוב להבדיל בין שני סוגי השומן שהגוף צובר.
שומן תת עורי - שהוא בדרך כלל לא מעיד על שום בעיה, ואפילו להיפך
שומן בטני - שומן שנמצא בין האיברים הפנימיים ולעיתים הוא סממן של דלקתיות.
בפרק זה נמשיך לדבר על בריאות מטבולית, ונבחן את סוגי השומן לעומק

פרק מיוחד ושונה לקראת החגים.
בפרק זה אורי יספר את החוויה שלו בצום ארוך לראשונה, כל כמה שעות ידווח מה הוא מרגיש, ומדדים פיזיולוגים של שלבי הקיטוזיס.
 

טוענים שכשליש מהאמריקאים סובלים מסכרת נרכשת וכ88 אחוז לא בריאים מטבולית.נדבר על מה היא תנגודת אינסולין, מה ההשלכות של בריאות מטבולית נמוכה וכיצד אפשר לבדוק או לנבא על ידי מדדים פשוטים.
וכמובן, מה הקשר של תזונה לאינסולין, ובריאות מטבולית